שחר רוברג מסכם את הספדו הכואב.
הפסדתי 3-2 היום אחרי שנתתי 200% אבל לצערי לא הצלחתי להוציא מים מהסלע.
לא בושה להגיד שנכשלתי בטורניר אך לצערי הכתובת הייתה על הקיר. עד משבר הקורונה הייתי משחק כ:5-7 אליפויות בשנה גם בארץ וגם בחול והצלחתי לשמור על חדות אך מאז פרוץ הקורונה בשלוש השנים האחרונות שיחקתי 4 תחרויות בכל התקופה ולצערי החדות אבדה.
המסקנה שלי מהטורניר הזה היא לא לחכות יותר לסנוקר בישראל שיחזור לפעילות סדירה אלא לחפש באופן יזום אליפויות בינלאומיות ברמה החודשית/דו חודשית כדי לחזור להיות פקטור בזירה הבינלאומית.
אני עוד אחזור לבמה המרכזית בזירה הבינלאומית ולא מוכן לוותר.
מאחל בהצלחה לדויד ויצמן (הנציג היחיד שעלה ל-60 האחרונים) ובהצלחה לנבחרת באליפות הזוגות שתתחיל מחר.
