היסטוריה

א. הקדמה

למשחק הביליארד היסטוריה ארוכה ועשירה, החל משנת 1350, עת החל המשחק על כרי דשא, בדומה לקרוקט.
במשך השנים הרבות התפתח המשחק לשלושה ענפי ספורט תחרותיים: סנוקר, פול וקארמבול – כולם תחת המטרייהשל ספורט הביליארד. בתחילה נערך המשחק בחוץ ושוחק בכדור ומוט מכופף. מאוחר יותר עבר המשחק לתוך חלל סגור באולם, על שולחן המכוסה במפה ירוקה, המחקה את הדשא, עם קצוות פשוטים. את הכדור דחקו, ולא זרקו, באמצעות מקל עץ המכונה מאק.

מקל הביליארד פותח מאוחר יותר, במאה ה-16. המאק היה מסורבל מדי להדיפות רבות, ולכן השחקנים סובבו אותו לצורך יצירת המגע עם הכדור. הציוד הפך להיות מתוחכם יותר במאה ה-18 הודות למהפכה התעשייתית, וב-1850 קיבל הביליארד למעשה את צורתו הנוכחית.

שלוש החטיבות של הביליארד – סנוקר פול וקרמבול – נגזרות מאותו משחק, אך כל אחת מהן פיתחה זהויות שונות ביוצרן מערכת חוקים שונה וארגונים משלהן השולטים בכל העולם. כל חטיבות ספורט הביליארד פועלות יחד באופן הרמוני לקידום הספורט ולהתרחבותו בעתיד.

ככלל, בכל שיטות המשחק יש שלושה אביזרים בסיסיים. כל משחק משוחק על שולחן המכוסה בבד צמר, עם או בלי כיסים להטבעת כדורים. מרקם הבד והעובי שלו משתנים משיטת משחק אחת למשנה. בכל שיטות המשחק משתמשים במקל ביליארד בעל אורכים שונים ובכדורים בצבעים שונים. המיומנות הנדרשת בכל המשחקים היא הנעת הכדור על השולחן, והזכייה נקבעת בנקודות על-ידי הטבעת כדורים לכיסים או על-ידי המגע של הכדורים זה בזה לשם השגת ניקוד.

את משחק הביליארד משחקים ברחבי העולם ביותר ממאה מדינות, על פני חמש יבשות. מספר השחקנים הרשום מוערך ביותר ממיליון. בכל העולם רבים נהנים מהספורט דרך צפייה בטלוויזיה, בהם נשים וגברים, צעירים ומבוגרים כאחד.

ספורט הביליארד ערך את הופעת הבכורה שלו במשחקי העולם באקיטה שביפן באוגוסט 2001, והותיר בקרב שוחרי הספורט בכל העולם רושם עז. מאז נערכים בכל שנה טורנירים עולמיים או יבשתיים על-ידי הארגונים הבינלאומיים השונים.

ב. סנוקר (Snooker)

סנוקר משוחק במקל, כדור לבן אחד, 15 כדורים אדומים ושישה כדורים צבעוניים: צהוב (2), ירוק (3), חום (4), כחול (5), ורוד (6) ושחור (7). שחקן מנצח במשחקון ((frame על-ידי צבירה של מספר נקודות רב יותר מיריבו. במשחק כולו שחקן מנצח לפי מספר מוסכם מראש של משחקונים. סנוקר משוחק במדינות רבות, בעיקר במדינות דוברות אנגלית ובמזרח הרחוק.

• ההיסטוריה של המשחק
משחקי הביליארד החלו במאה ה-15, אך המושג סנוקר הומצא רק יותר מאוחר, בשלהי המאה ה-19. לפי הסיפור המקובל, בשנת 1875 פיקד סר נוויל פרנסיס פיצג'ראלד צ'מברלין על מחנה בריטי בהודו. השעמום שאחז בכל החיילים חלחל גם אליו, והוא החליט לשכלל את משחק הביליארד הנודע ולהופכו למעניין יותר. לשם כך הוא החליט להוסיף עוד כדורים אדומים וכדורים צבעוניים. עד מהרה הפך המשחק לפופולארי בקרב חיילי המחנה. משהגיעו החיילים הצעירים ורצו השתתף במשחק, הם היו צריכים לעבור השפלות למיניהן, כנהוג בצבאות העולם כלפי חיילים צעירים. אחת ההשפלות הייתה לקרוא לכל מי שהחטיא "סנוקר", שלמעשה היה כינוי גנאי לצעירים.

פעם אחת כשכולם החטיאו, צעק צ'מברלין: "אני רואה שזה משחק של סנוקרים". עם הזמן כשחייל רצה להזמין חבר על מנת לשחק נגדו, הוא היה שואל אם הוא רוצה לשחק את המשחק של הסנוקרים. וכדרכם של אנשים לקצר בדיבור, החלו לקרוא למשחק סנוקר. בקרב חיילי המחנה המשחק ביליארד כבר כמעט נעלם, וכולם החלו לשחק סנוקר בלבד.

במשך כעשר שנים היה הסנוקר נחלת החיילים בהודו בלבד, עד אשר הגיע להודו בשנת 1885 אחד מאלופי הביליארד הבריטים, ג'ון רוברטס, לביקור מוראלי אצל חיילים בבסיס במקום. מיד בהגיעו הובילו צ'מברלין בתחושת גאווה אל עבר המועדון שם קיים עבורו תצוגת תכלית של משחק הביליארד שהומצא במחנה, וכמובן סיפר לו שקוראים לזה "סנוקר" על שם החיילים הצעירים. רוברטס התרשם מהמשחק החדש הזה והביא אותו לאנגליה. כיום "סנוקר" בשפה האנגלית פירושו "למנוע" , "לסכל".

בשנת 1927 ייסד השחקן ג'ו דייוויס את אליפות העולם הראשונה למקצוענים וזכה בה בפרס נכבד. מאז זכה דייוויס בכל אליפות שנערכה עד שנת 1946, שנת פרישתו ממשחק תחרותי. הגביע שקיבל ג'ו דייוויס בשנים אלה הוא הגביע המוענק עד עצם היום הזה לאלוף העולם. בשנות החמישים והשישים דעך משחק הסנוקר ורק תחרויות מעטות התקיימו – אם בכלל.

בשנת 1969 ארגנה BBC טורניר סנוקר בשם "Pot Black" על מנת לשדרו כשידור החי הראשון בצבע. הטורניר הצבעוני משך את סקרנותם של הצופים, ומאותה שנה הוא התקיים בקביעות עד אמצע שנות השמונים. בשנת 1977, כאשר החל הדירוג העולמי בתחום, התחיל לזרום כסף רב לסנוקר, ובעקבותיו הצטרף לספורט זה סוג חדש של שחקנים: שחקנים מקצוענים. בהם היה גם סטיב דייוויס הצעיר, שהיה רציני ומסור למשחק. הוא פרץ לתודעה הציבורית הודות למשחק המושלם הראשון, 147, ששודר בטורניר בשנת 1982. סטיב דייוויס שיחק אז נגד ג'ון ספנסר, בטורניר "לאדה קלאסיק" באולדהאם. באותה שנה גם הושג לראשונה 147 באליפות העולם קרוסיבל בשפילד, על-ידי הקנדי קליף תורברן.

השחקנים המקצוענים הבכירים הפכו למיליונרים. השיא של התקופה היה בשנת 1985, כאשר 18 מיליון איש צפו בגמר אליפות עולם ששודר ב-BBC2, כאשר דניס טיילור ניצח במאבק קשה את סטיב דייוויס. הקטע הראשון של המשחק החל אחר הצהריים בשבת, והקטע האחרון הגיע עד יום ראשון בערב ונמשך עד לאחר חצות בלילה. עד היום נחשב אירוע זה לאחד השידורים המרגשים ביותר והזכורים שבהם בתולדות הטלוויזיה הבריטית.

כדאי להזכיר גם את סטיבן הנדרי אשר זכה בשבע אליפויות עולם ובניצחונות רבים אחרים בטורנירים מדורגים, וסכום זכיותיו מגיע ל-7.8 מיליון פאונד. הוא נחשב לשחקן המצליח ביותר בסנוקר.

הסנוקר הוא תחום הספורט השני במידת הפופולאריות שלו בבריטניה אחרי הכדורגל. רוב שחקני הסנוקר המקצועיים המובילים הם מבריטניה ומאירלנד. אחרים מגיעים מאוסטרליה, קנדה, דרום-אפריקה, מלטה ותאילנד. משנת 2000 הפך הסנוקר לפופולארי גם בסין, ובשנת 2005 היה דינג ג'נהווי לסיני הראשון שזכה בטורניר מדורג.

ג. פול (Pool) / קארמבול (Carambole)

ביליארד שוחק לאורך מאות בשנים באנגליה ובצרפת. במהלך המאה ה-19 החלה גם באמריקה התשוקה לספורט עם המקלות והכדורים. שולחנות ביליארד הופיעו בכל הקולוניות מהמאה ה-17 ואילך. תרבות הביליארד באמריקה אפיינה את אוכלוסיית המהגרים. המהגרים האנגלים שיחקו ביליארד פורט-אנד-קינג, האיטלקים שיחקו ביליארד פין, והצרפתים שיחקו קארמבול עם שולחנות ללא כיסים.

משחק הביליארד העתיק ביותר ששוחק באמריקה היה ביליארד כיס אחד וארבעה כדורים. התיעוד הראשון אודות משחק זה הוא משנת 1775. עד 1870 רוב האמריקאים שיחקו ביליארד ארבעה כדורים על שולחן ביליארד אנגלי: 12 פיט אורכו, ארבעה כיסים וארבעה כדורים, שני כדורים לבנים ושני כדורים אדומים, ואת המשחק שיחקו כמו ביליארד אנגלי – על-ידי הטבעת כדורים לכיסים, עם פגיעה בכדורים נוספים. צורה זו של משחק נקראה קארומס (caroms).

האמריקאים נהגו לשחק בעיקר בשני סוגי משחק בסוף שנות ה-70 של המאה ה-19. האחד, סטרייט-רייל (Straight Rail), והשני, פול חמישה-עשר כדורים ((Fifteen-Ball Pool. סטרייט-רייל הוא הגרסה האמריקאית למשחק הצרפתי קארמבול ((Carambole. בגרסה זו שיחקו על שולחן קארמבול צרפתי ללא כיסים.

אבות המשחק המודרני של משחקי הפול היו המשחק פול חמישה-עשר כדורים והמשחק פול שישים-ואחד, שאותם שיחקו על שולחן עם כיסים והתבססו על משחקי הפירמידה מאנגליה. אגב, המושג קארום (Carom) אינו קשור למשחק ההודי העתיק והפופולארי באותו שם.

המושג ביליארד בשימושו האמריקאי מעורפל קמעה, והוא מציין דברים שונים עבור אנשים שונים. במקור התייחסה המילה ביליארד למשחק ביליארד  פורט-אנד-קינג, שאותו שיחקו בחישוק ויתדות, כדורת. מאוחר יותר וגם כיום הוא מציין משחק בשני כדורים לבנים וכדור אחד אדום, ביליארד אנגלי בשמו האחר. כשהחלו לשחק על שולחן, החל הביליארד לציין כל משחק על שולחן ביליארד.

באמריקה למילה ביליארד יש משמעות כפולה. משמעות אחת מציינת את כל משחקי המקל על שולחן. אבל כיוון שיש שני סוגי שולחנות, אחד עם כיסים ושני ללא כיסים, המשחקים האמריקאיים מחולקים לשניים. המושג המקובל למשחק על שולחן עם כיסים הוא פול או ביליארד-כיסים (Pocket Billiards), ואילו המשחק על שולחן ללא כיסים נקרא רק ביליארד או קארום-ביליארד (Carom Billiards) או רק קארום.

משחקי קארום-ביליארד היו פופולאריים בציבור האמריקאי עד 1919, אז עוררו משחקי הפול של ראלף גרינליף יותר התעניינות. ב-1930 הפול והקארום-ביליארד כבר היו פופולאריים באותה מידה.

• התפתחות הפול בארצות-הברית
המשחקים האמריקאיים פול חמישה-עשר כדורים ופול שישים-ואחד הם מאבות משחקי ביליארד-הכיסים המודרני.
יש בהם 15 כדורי מטרה, כמו במשחק האנגלי פירמידה. הכדורים מסומנים במספרים מ-1 עד 15. עבור הטבעת כדור השחקן זוכה בנקודות כערך הנקודות של הכדור. ערך כל הכדורים הוא 120, והמנצח הוא השחקן הראשון שצובר יותר משישים ואחת נקודות.

המושג פול מציין התערבות קבוצתית, והוא החל לשמש כשם משחק במאה ה-19, כאשר נהגו לשחק אותו במקומות שנקראו "Pool Rooms" ששימשו להימורים על סוסים.

המשחק פול-מתמשך החליף את המשחק פול חמישה-עשר כדורים בשנת 1888. מעתה נחשב יותר נכון לספור את מספר הכדורים ששחקן הטביע, ולא את ערכן המספרי. כך שכאשר שחקן הטביע את הכדור האחרון, הוא ממשיך לפתוח בסידור מחדש של הכדורים, ומספר הכדורים שהטביע מצטרף לכדורים שיטביע בסידור מחדש (next rack).

פול שמונה-כדורים (Eight-Ball Pool) הומצא מיד לאחר שנת 1900, והוא אחד המשחקים הפופולאריים עד היום. סטרייט-פול (Straight Pool) הומצא לאחר מכן, בשנת 1910, והוא נודע גם בשם ""14.1 Continuous. המטרה במשחק זה היא להטביע 14 כדורים ללא סדר ולהשאיר כדור אחד, כאשר כל שאר 14 הכדורים מסודרים מחדש, והרצף ממשיך. נקודה אחת נצברת עבור כל כדור שהוטבע. פול תשעה-כדורים (Nine-Ball Pool) התפתח בשנת 1920, והוא פופולארי באירופה, בייחוד בשבדיה ובגרמניה. במשחק זה תשעה כדורים, מאחת עד תשע, מסודרים בצורת יהלום, כאשר כדור תשע באמצע וכדור אחת הוא הראשון. כל מכה צריכה לפגוע תחילה בערך הנמוך ביותר של הכדורים, ואז להטביע את אחד הכדורים או לגרום לשני כדורים לפגוע בדופן.